#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. בית הלל אומרי מסלק את הטבלה ומנערה. והרי היא בסיס לדבר האסור?	"תירצו התוס' (ד""ה וב""ה) א. כר""ת דלא הוי בסיס אלא כשדעתו להניחם שם כל היום ב. שהיו שם גם אוכלים הוה ליה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ג. אין זה מניח בכוונה דהא אינו חושש היכן יפלו<sup>א</sup>?<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>א.  והרשב""א כתב שאין אומרים נעשה בסיס אלא בדבר שיש לו חשיבות ואדם רוצה להצניעו כדי שלא יאבד אבל עצמות וקליפים דלא חשיבי ואינו מצניעם כלל, לעולם אין להם תורת בסיס .</span>"	ביצה תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. באיזה אופן מדובר ומה החידוש במשנה 1) מחתכין את הדלועין לפני הבהמה 2) ואת הנבילה לפני הכלבים?<br>	"1. לרש""י ולתוס' (ד""ה דתנן) בדלועין תלושין. והחידוש, לרש""י דלא אמרינן טרחא דלא לצורך היא ולתוס' <sup>ב</sup><br>דלא אמרינן דאסור משום שמשוה להו אוכלין .<br>2. <sup>ג</sup> בהתנבלה בשבת ובין השמשות לא היתה עומדת לאכילת כלבים והחידוש שאינה מוקצה בשבת<br>משום דלית ליה מוקצה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  והרשב""א הביא שר""ת בחולין פירש שנתלשו בשבת ודר""ש היא דלית ליה מוקצה.
<br>ג.  ולקמן נחלקו אמוראים אם מיירי אפילו שהיתה בריאה או דוקא שהיתה מסוכנת מע""ש.</span>"	ביצה ב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. 1) כיצד עירוב תבשילין דרבנן מתיר איסור הכנה דאורייתא 2) ומנין שאיןומני שאי יו""ט מכין לשבת? "	"כתבו התוס' (ד""ה והיה):<br>1)  <sup>ד</sup>לרבה, הואיל ואי מקלעי אורחים חזי ליה השתא נמי חזי ליה. לדידן דכל דבר אפוי ומבושל לא שייך ביה הכנה שאינו מחוסר רק תקון בעלמא דמעיקרא הוה חזי ליה, ולא שייך הכנה אלא לענין ביצה שהיא דבר חדש.<br>2) א. מדכתיב גבי מן והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו, ומן לא היה יורד ביו""ט ב. מדכתיב ביום השישי, ולא <sup>ה</sup><br>כתיב שישי, משמע השישי המיוחד שהוא ראוי להכנה ולא בשישי שהוא יו""ט.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  המהרש""ל פירש דאין לנו אורחים שיבואו ביו""ט כמו שהיה בימיהם, והמהר""ם פירש דלית לן הואיל .
<br>ה.  והרשב""א כתב דאם הפסוק דיבר אפי' ביו""ט והיה ביום השישי למאי אתא, דאי להתיר בכל יו""ט לישתוק קרא מיניה, דמנא תיתי לאסור דכיון דאוכל נפש שרי אפי' צרכי שבת יעשה ביו""ט.</span>"	ביצה תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ה. ביצה שנולדה ביו""ט לבית הלל לא תאכל כיצד מדובר ומדוע לא תאכל? "	"לרב נחמן מיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ובית הלל כרבי יהודה דאית ליה מוקצה.<br>לשאר אמוראים מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה. לרבה ביו""ט אחר השבת הביצה אסורה מדאורייתא, שכל ביצה שנולדת היום מאתמול נגמרה ואין שבת מכינה ליו""ט. וביו""ט בעלמא אסורה משום גזירה אטו ביצה שנולדה ביו""ט אחר השבת.<br>לרב יוסף כשאסרו את הפירות הנושרים משום גזירה שמא יעלה ויתלוש אף ביצה היתה בכלל הגזירה.<br>לרב יצחק כשאסרו משקים שזבו משום גזירה שמא יסחוט אף ביצה היתה בכלל הגזירה."	ביצה ב. - ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. כאלו דברים מבואר בתוס' בסוגיין שגם לר""ש יש מוקצה או נולד בשבת? "	"א. גרוגרות וצימוקים (תוד""ה דלמא).<br>כ. מים בעבים דמיבלע בליעי (תוד""ה קס""ד ע""פ המהרש""א והמהר""ם ודלא כמהרש""ל).<br>ג. עצמות וקליפין שאינם רואיים אפילו למאכל בהמה, אבל רש""י בשבת ק מג ,א כתב שאינם מוקצה לר""ש (בתוד""ה מגביהין).<br>ד. מוקצה מחמת חסרון כיס (תוד""ה אין). <sup>ט</sup><br>ה. מחובר שנשר או נתלש (תוד""ה גזרה).<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ט.  והרשב""א הוסיף  א.  עצים ואבנים ב. כוס קערה ועששית שמוקצים לכל השבת. ג. בעלי חיים .</span>"	ביצה תוס' ב. - ג.		
